מה בנוגע ל"מקצועות יסוד"? אולי נכון שטריגונומטריה אינה רלוונטית לחיינו כמבוגרים, אבל היכולת לקרוא, להביע את עצמנו בכתב, לדעת חשבון בסיסי ואנגלית - כל אלה רלוונטיים לחייו של כל מבוגר כמעט בעולם שלנו. האם בית הספר צריך לפחות לכפות על תלמידיו את "מקצועות היסוד"?

ניתן להסכים כי רצוי מאוד שכל אדם ישלוט בקריאה, כתיבה, חשבון בסיסי ואנגלית. השאלה היא , כיצד גורמים לכך שרוב התלמידים יצליחו להתמודד עם המקצועות הללו. בית הספר הרגיל מניח שכפייה מולידה הצלחה. הוא מתעלם ממצבו הייחודי של הפרט, ומפעיל תהליכי כפייה שמתאימים לממוצע באותו גיל.


כפיית למידה בתחומי היסוד גורמת נזק לסקרנותם הטבעית של ילדים. כאשר אנו כופים על תלמיד ללמוד קריאה בזמן שהתחום לא מעניין אותו או אין לא עדיין את היכולת לעסוק בו, אנו מפתחים אצלו "חסימה" פסיכולוגית שתמנע ממנו את רכישת הקריאה גם כאשר יוכל ויהיה מעוניין בכך.


כשצופים בילדים, קל לגלות שסקרנות היא חלק טבעי מגישתם לעולם. קריאה וכתיבה הם כלי שימושי לכל המבוגרים בסביבתם, וסביר להניח שסקרנותם תוביל אותם לתחומים אלה בזמן שיתאים להם.