כ-אחוז עד שני אחוזים מהאוכלוסייה הם ילדים שיתקשו בתחומי הקריאה -כתיבה גם אחרי גיל 11, ואולי לא יצליחו לרכשן כלל. אלה ילדים שכשל פיזיולוגי מונע מהם גישה לתחומים אלה . האם בית הספר הדמוקרטי מוכן להתמודד גם עם ילדים אלה?

השאלה היא: מה פירוש "להתמודד איתם"? האם התמודדות היא "לנסות בכל זאת לגרום להם לקרוא", או לאפשר לאותם תלמידים לקבל את הקושי הטבעי שלהם, וללמוד לחיות איתו כמו עם כל קושי או נכות שהיו נולדים איתה, ואז לזהות את אזורי החוזק שלהם במקומות אחרים.

החינוך הדמוקרטי מאפשר לילדים בעלי ליקוי למידה אמיתי-אורגני, לגלות שהחיים מורכבים ומלאי אפשרויות. לכן, גם אם קיים מחסום בלתי עביר, אפשר עדיין לעסוק בתחומי העניין האישי (אזורי צמיחה) ע"י פיתוח דרכים עוקפות למסלולים המקובלים ולא להיתקע במקום החסום.