האם בית הספר הדמוקרטי מכוון לחברה של פרטים שאחראים לעצמם בלבד ,ועסוקים בהשגת מטרותיהם, והאם יש מחשבה בחינוך זה גם על אחריות חברתית, קהילתית, ומערכת היחסים בין הפרטים בתוך בית הספר?

החינוך הדמוקרטי מדבר על איזון בין חשיבה חברתית וחשיבה אינדיווידואלית, כאשר לצד מטרות אישיות נראה יותר ויותר מטרות קהילתיות וחברתיות.


הקהילה בבית-הספר הדמוקרטי היא חלק מהותי מהתפקוד היומיומי של מבוגרים וצעירים: החלטות מתקבלות ביחד (בפרלמנט) ומבוצעות במשותף (בוועדות). תלמידים, מורים וגם ההנהלה נאלצים לבצע הרבה דברים שהקהילה החליטה בניגוד לרצונם. קיים בבית-הספר מתח מתמיד בין ההחלטות האישיות לבין החלטות הקהילה, וכל אדם בבית הספר צריך לנוע בין הקטבים האלה.


ההנחה שלנו היא שתלמידינו הם אנשים מוסריים מטבעם, ואין צורך לכפות עליהם פעילות "מוסרית" כמו פרויקטים של מחויבות אישית שקיימים במערכת הרגילה. אנשים מוסריים מגיעים בעצמם לשלב שבו הם מבקשים לפעול למען סביבתם, בלי שנכפה זאת עליהם.